הכירו אחת התופעות הנפוצות של תרבות השפע: עודף כולסטרול וטריגליצרידים בדם.

מה זה "כולסטרול טוב" ו"כולסטרול רע" ואלו ערכים נרצה לראות בבדיקות הדם?

מהם הסיבוכים של עודף שומנים בדם ומהו הטיפול הטבעי?

​

לעודפי שומנים בדם יש נטייה לשקוע בעורקים וליצור רובד טרשתי. במקרה הרע הרבדים הטרשתיים גורמים להיצרות דופנות העורקים וגורמים לחסימה ולזרימה לא תקינה של הדם (כפי שניתן לראות בתמונה).

במקרה הגרוע הם ניתקים מדפנות העורקים ונסחפים בזרם הדם עד שנתקעים בעורקים קטנים יותר וחוסמים אותם חסימה חלקית או מלאה. במקרה והם נתקעים בעורקים המזרימים דם לשריר הלב עצמו (העורקים הקורונריים), זה מוביל למצב של חוסר זרימה תקינה ללב ולהתקף לב (בהתאם לחומרת החסימה). 

במקרה והם נתקעים בעורקים המובילים דם למוח הם יובילו למצב של שבץ מוחי.

​

למה הכולסטרול חיוני לגוף שלנו?

הכולסטרול הוא תרכובת שומנית המהווה מרכיב חיוני בקרומי כל התאים בגוף ובכך הכרחי לתקינות מבנה הקרומים, חיוני לצמיחת המיאלין (הקרום שעוטף את סיבי העצב), מאפשר הסתגלות לתנאי חום וקור משתנים, הגנה מפני התייבשות ושמירה על חום הגוף.

בנוסף, אחראי על ייצור הורמוני המין וההורמון קורטיזול, ייצור מיצי המרה ושיפור ספיגת הוויטמינים A, D, E, K החיוניים לגוף. 

70% מהכולסטרול בגוף מיוצרים על-ידי הכבד, 30% מגיעים ממזונות מהחי (מוצרי בשר, חלב וביצים).

​

מהם הכולסטרול הטוב והרע?

היות והכולסטרול הוא תרכובת שומנית, הוא אינו יכול לזרום בזרם הדם (שהינו סביבה מימית), לכן הוא מובל על-ידי נשאים מיוחדים:

1. LDL (ליפופרוטאינים בעלי צפיפות נמוכה): תרכובת חלבונית המכונה בשפתנו הפשוטה "הכולסטרול הרע". תפקידו להוביל את הכולסטרול מהכבד אל תאי הגוף. עודף מולקולות LDL שאינן נקלטות על-ידי התאים נעות בזרם הדם, הן מתחמצנות ונקלטות על ידי מקרופאגים (תאי מערכת החיסון). הקומפלקס הזה הופך לתאי קצף הנלכדים בדופן כלי הדם ותורמים לתהליך הופעת טרשת העורקים. 

2. HDL (ליפופרוטאינים בעלי צפיפות גבוהה): מכונה "הכולסטרול הטוב". תפקידו להוביל את עודפי הכולסטרול מהתאים וזרם הדם אל הכבד, כלומר הוא מפחית את רמות הכולסטרול בדם.

​

בנוסף לכולסטרול גם הטריגלצרידים הם שחקנים חזקים במערכת. הטריגליצרידים (בקיצור TG) הם חומצות שומן המשמשות כמאגר אנרגיה. במצב של צום או רעב חומצת השומן מתפרקת ומועברת לתאים, שם היא משמשת כמקור אנרגיה (גרם אחד של חומצות שומן משחרר 9 קילו קלוריות). עודף TG נוצר בזמן אכילת יתר של מזונות עתירי שומן ופחמימות.

עודפי הפחמימות המגיעים מהמזון מובלים לכבד ושם מומרים לטריגליצרידים (זו הסיבה שצריכה עודפת של סוכרים ופחמימות מעלה רמות שומנים בדם).    

הנשא שמוביל TG מהכבד אל תאי הגוף נקרא VLDL (ליפופרוטאין בעל צפיפות מאוד נמוכה). רמות גבוהות של VLDL בדם גם כן מהוות סיכון לסיבוכים בכלי הדם.

​

מהם הגורמים לעודף שומנים בדם?

• הגורמים העיקריים הם צריכת יתר של מזונות עתירי שומן ופחמימות, מזונות מהחי (בשר, חלב, ביצים) וצריכה מוגברת של אלכוהול.

• עודף סוכר (גלוקוז) בדם גורם להפרשת כמויות מוגברות של אינסולין מהלבלב. אינסולין הוא הורמון שמכניס סוכר לתאים ובונה תאי שומן. גלוקוז גבוה הוא בסיס לעליית כולסטרול וטריגליצרידים!

• לחץ ומתח מתמשכים.

• עישון סיגריות: נמצא כמעלה רמת סך כולסטרול.

• חוסר פעילות גופנית ואורח חיים נייח גורם לעלייה ברמות LDL.

• השמנה: ככל שיש בגוף יותר תאי שומן, עולה ייצור הכולסטרול על-ידי הכבד. 

• תורשה: גורמים תורשתיים הם כנראה בעלי ההשפעה על רמת כולסטרול בדם. 

​

אלו ערכים נרצה לראות בבדיקות הדם?

בדיקת הדם מתבצעת לאחר צום של 8-12 שעות.

רמת הכולסטרול הכללי (Total Cholesterol) הרצויה היא עד 200 מ"ג/דצ"ל. 

רמות כולסטרול בתחום 200-239 מ"ג/דצ"ל היא גבולית גבוהה.

רמה מעל 240 מ"ג/דצ"ל מעידה על עודף כולסטרול בדם (נקרא גם היפרכולסטרולמיה).

רמת LDL (הכולסטרול הרע) הרצויה היא מתחת ל- 100 מ"ג/דצ"ל.

רמת LDL בתחום 130-159 מ"ג/דצ"ל היא גבולית גבוהה.

רמת LDL מעל 160 מ"ג/דצ"ל מעידה על עודף.

רמת HDL (הכולסטרול הטוב) הרצויה היא מעל 40 מ"ג/דצ"ל.

רמת טריגליצרידים (TG) רצויה היא מתחת ל- 150 מ"ג/דצ"ל. 

רמת TG בתחום 150-200 מ"ג/דצ"ל נחשבת לגבולית גבוהה.

רמת TG מעל 200 מ"ג/דצ"ל מעידה על עודף TG בדם (נקרא גם היפרליפידמיה).

רמת VLDL הרצויה היא 5-40 מ"ג/דצ"ל. רמות מעל 40 מ"ג/דצ"ל מעלות סיכון למחלות לב וכלי דם.

​

הערכת רמות כולסטרול וטריגליצרידים חיונית להערכת הסיכון לטרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם. מדדים אלה חיוניים גם להערכת מטבוליזם של השומנים בגוף ולסיוע לאבחון מחלת כבד, תסמונת נפרוטית, דלקת הלבלב או הפרעות בפעילות בלוטת התריס.
 

כיצד הרפואה הקונבנציונלית מטפלת בעודף שומנים בדם?

הטיפול התרופתי העיקרי ברפואה הקונבנציונלית היא מתן סטטינים אשר מעכבים את האנזים המצוי בכבד ואחראי על ייצור הכולסטרול. הסטטינים מורידים משמעותית את רמות LDL אך גם מעכבים את האנזים שאחראי לייצור קו אנזים Q10. 

קו אנזים Q10 הוא נוגד חמצון המיוצר בכבד ומצוי בריכוזים גבוהים ברקמות הדורשות אנרגיה רבה: לב, מוח, כבד, כליות ושרירים.

הוא אחראי ליצירת אנרגיה בתאים, משפר את ניצול החמצן ברמה התאית, מגביר יכולת אירובית, משפר כוח פיזי ואת הכושר הגופני. הוא שומר על בריאות הלב וכלי הדם ומשפיע על עוצמת התכווצות הלב. 

רמתו יורדת עם הגיל עקב תזונה לקויה, תרופות, לחץ נפשי מוגבר ופעילות גופנית מאומצת.

הסטטינים גורמים להפסקת ייצורו לחלוטין, לכן תופעת הלוואי הנפוצה ביותר כתוצאה מנטילתם היא כאבי שרירים. תופעות לוואי נוספות עלולות להיות עליה באנזימי כבד, התכווצוויות לא סדירות של הלב, ירידה בזיכרון.

​​

כיצד הרפואה הטבעית מטפלת בעודף שומנים בדם?

1. שינוי באורח החיים תורם בעליית את רמות HDL בדם: 

פעילות גופנית אירובית כגון הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים ושחייה. פעילות של 30 דקות לפחות מדי יום כרוכה בהפחתת רמת כולסטרול בדם.

2. הפחתה במשקל: כל הפחתה של 2.7 ק"ג במשקל מעלה 1 מ"ג/דצ"ל של HDL.

3. הפסקת עישון עשוי להעלות רמות HDL עד 10%.

​

טיפול תזונתי

• סיבים תזונתיים נקשרים לכולסטרול וגורמים להפרשתו בצואה. בטא גלוקן הוא סיב תזונתי המצוי בשיבולת שועל והוא נמצא כמוריד רמות LDL. הפקטין הוא סיב תזונתי המצוי בתפוחים וזרעי פשתן והוא נמצא כמוריד רמות כולסטרול.

• צריכת חומצות שומן חיוניות: אומגה 3 ו- 6 מסייעות בהפחתת רמות שומנים בדם, שומרות על כלי הדם ועל התאים. הן מצויות בסלומון, זרעי פשתן, אגוזים, שקדים וזרעים לא קלויים, אבוקדו, שמן זית מכבישה קרה.

• מזונות העשירים בוויטמין B3 (ניאצין): B3 ידוע ביכלותו להפחית רמות כולסטרול ושומנים בדם וטרשת עורקים. הוא מצוי באגוזים, דגנים מלאים, קטניות, סויה, שומשום, שמרי בירה.

• מזונות העשירים בביופלבנואידים: נוגדי חמצון השומרים על כלי הדם- בצל, שום,דובדבנים, רימון, אוכמניות.

• מזונות המכילים פיטוסטרולים: פיטוסטרולים הם חומרים הדומים במבנם לכולסטרול והם מונעים את ספיגתו. סטרולים מצויים בעדשים, פולי סויה, זרעי פשתן, שקדים, אגוזים, ברוקולי, תאנים.

• צריכת מזונות המכילים וויטמין C: ויטמין C הוא נוגד חמצון השומר על כלי הדם. הוא מצוי במזונות הבאים (לפי סדר יורד): פלפל אדום, גויאבה, פטרוזיליה, ברוקולי, קיווי, פלפל ירוק, תותים, תפוזים, כרוב. 

• מזונות המכילים Q10: לנוטלי סטטינים יש להגביר צריכה של Q10 המצוי בתרד, ברוקולי ודגנים מלאים.

• יש להימנע מהגורמים לעליית רמות שומנים בדם: בשר, מרגרינה, סוכר, קמח לבן, מוצרי חלב עתירי שומן, מזונות מטוגנים, אלכוהול, משקאות מוגזים, 

​

טיפול בצמחי מרפא

קיים מגוון רחב של צמחי מרפא המטפלים בעודף שומנים בדם. ביניהם: שום, שיבולת שועל, תה ירוק, שרף גוגול, עוזרר, כורכום, ארטישוק.

​

ניתן לשלב צמחי מרפא ותרופות להפחתת עודף שומנים בדם. שילוב זה עשוי להועיל בהורדת המינון התרופתי.

יש ליידע את הרופא על נטילת צמחי המרפא. 

​

תוספי תזונה לטיפול בעודף שומנים בדם

שום, כורכום, B3, חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3, ויטמין C יחד עם ויטמין E, קו אנזים Q10 לנוטלי סטטינים.​